שימור אתרים

ישראל זרועה באתרי מורשת מן העבר הקרוב והרחוק. הם כוללים אתרי יישוב עתיקים, יחד עם אמצעי הייצור החקלאיים ומבני הדת שלהם, דרכים עתיקות, ואנדרטות מתקופת היישוב העברי והמדינה המנציחות בונים ולוחמים. חברת חוצה ישראל מנהלת פרויקטים רחבי היקף ברחבי המדינה, מהגליל ועד הנגב, העוברים בסמוך לאתרי מורשת רבים. האילוצים בקביעת תוואי לפרויקטי התחבורה הם מרובים, אך המתכננים משתדלים ככל שניתן שאתרים היסטוריים ואתרי מורשת לא ייפגעו, אלא להיפך, המעבר של פרויקט תחבורה גדול לידם מנוצל לשיקומם והנגשתם.

לאורך השנים שיקמה החברה אתרים היסטוריים ואתרי מורשת רבים במסגרת פרויקטיה. ברוב המקרים הם שומרו במלואם או בחלקם ואף שופצו והגישה אליהם שופרה, כדי להנגיש אותם לציבור רחב שברובו לא היה מודע לקיומם לפני כן. לצורת כך הסתייעה החברה המומחים מן השורה הראשונה בשימור אתרים. העבודה עליהם נעשתה בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים כגון רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.

אמת מים ממעיינות גזר לרמלה 

במסגרת עבודות לסלילת כביש 6 בקטע בין מחלף נשרים למחלף שורק בשנת 2001, נחשפה אמת מים עתיקה מאבן שהייתה חלק ממערכת מים עתיקה בין אזור תל גזר לעיר רמלה. היא נבנתה כנראה במאה ה-8 לספירה על ידי המושל האזורי של האימפריה ערבית ששלטה בארץ, הח'ליף סולימאן אבן עבד אל מאלכ, כחלק מהמאמצים לבסס את רמלה כבירת המחוז החדשה. אורכה הכולל של האמה היה כמה קילומטרים שמתוכם נחשפו 150 מטר. 

האמה היא ברוחב ממוצע של 50 ס"מ ומגיעה לגובה של עד 1.2 מטר. היא עשויה מאבן גיר ומטויחת, ומדי כמה מטרים נבנה בה פיר ביקורת, שאיפשר לתחזק אותה ולפתוח סתימות.היא תוכננה לפי מיטב הטכנולוגיה של אותם ימים ולפי סימני המים עליה והשיפוע שלה החוקרים הסיקו שהספיקה בה יכלה להגיע ל 17,000 מ"ק ביממה בזרימת שיא. לא ברור מתי יצאה האמה משימוש. ייתכן שהדבר קרה במאה התשיעית או העשירית, בשל מצור על רמלה או בשל רעידת אדמה בשנת 1033.

כחלק מעבודות פיתוח הכביש מימנה חברת חוצה ישראל את עבודות שימור האמה שביצעה רשות העתיקות. נערכו חפירות הצלה, ולאחר מכן האמה שומרה, נוקתה והוסדרה משני צידי הכביש כדי שתהיה נגישה לביקורי מטיילים בצד המערבי, כולל הסדרת שביל גישה מתחנת הדלק, שלט הסבר ושולחן עם ספסל.

צילום: תמר מצפי

מערכת גתות עתיקות ליד מחלף קריית גת

בצד המזרחי של כביש 6, מעט צפונה למחלף קריית גת, מול מושב שדה משה, נחשף במסגרת עבודות סלילת הכביש מכלול של גת עתיקה לייצור יין מהתקופה הביזנטית. המתחם כולל מכלי תסיסה מאבן שבהם דרכו את הענבים, מתחתם קמרונות ששימשו לתסיסת התירוש ובריכות איגום שבהם הופרד התירוש מקליפות הענבים. בנוסף היה במקום מקווה טהרה בצמוד למכלול הגת, ומכאן מסיקים החוקרים שהיא הייתה שייכת ליישוב יהודי ששכן במקום בתקופת בית שני וכנראה גם בתקופה הביזנטית. בתקופה זו לכיש היה אזור חשוב של ייצור יין שיוצא לרחבי הים התיכון מנמל אשקלון ונצרך על ידי תושבי הארץ וצליינים.למרות צמידותו של האתר לגבול הפרויקט והחפירה שנדרשה לביצוע הכביש, מערכת הגתות נשמרה בשלמותה והחברה הסדירה לאתר גישה מדרך חקלאית סמוכה.

מיצד במחלף בית קמה

ליד מחלף בית קמה נחשפו על כביש 6 במהלך העבודות שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית. היישוב כלל מבני ציבור, ביניהם בית מרחץ, כנסייה, ובית של משפחה אמידה שבחלקם נמצאו רצפות פסיפס מרשימות.כמו כן נמצא במקום מיצד, מבנה שמירה שעמד בכניסה ליישוב שבו היו בודקים את הנכנסים. המיצד שוחזר ושומר במימון חברת חוצה ישראל: הקירות נבנו מחדש וחוזקו, האתר נוקה, הוא מתוחזק באופן שוטף, והנוסעים יכולים לצפות במבנה המרשים מהכביש.

את שאר מבני היישוב, כולל הפסיפסים, היה הכרח לפרק על מנת לסלול את הכביש. העבודה נעשתה בדקדקנות על ידי מומחי רשות העתיקות ובמימון חברת חוצה ישראל והממצאים מאוחסנים כיום במחסני המועצה האזורית בני שמעון לקראת בנייתם מחדש ושילובם בתצוגת קבע במבואה שתיבנה באתר כניסת המטיילים לשמורת נחל הפורה. התצוגה והשביל מיועדים להיקרא על שם רא"ל משה לוי ז"ל, היו"ר הראשון של חברת חוצה ישראל.

קטע ממסילת הברזל המזרחית היסטורית

במסגרת סלילת כביש 6 בקטע שבין מחלף אייל למחלף ניצני עוז, נשמר לצידו של הכביש,ליד גשר נחל תאנים, קטע קטן וסמלי של מסילת הברזל ההיסטורית - "המסילה המזרחית". מסילה זו עברה לאורך השרון, השפלה והנגב והקצה הדרומי שלה הגיע עד מערב חצי האי סיני. היא נסללה על ידי יחידות הצבא העות'מאני בשנים 1915–1917 כציר לוגיסטי לשינוע כוח אדם ומשאבים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. היא התחברה למסילות שנעו לרוחבה של ארץ ישראל: בצפון, רכבת העמק, שהייתה שלוחה של הרכבת החיג'אזית שהמשיכה עד לער הסעודית, ובמרכז, מסילת הרכבת יפו-ירושלים. לאחר כינון המנדט הבריטי הוארכה המסילה עד חיפה והיוותה חלק מהקו הראשי ברשת המסילות בארץ ישראל. לאחר קום המדינה עברה המסילה לידי רכבת ישראל, והמשיכה לשמש כחלק מהקו הראשי שלה עד הקמת מסילת החוף, שהחליפה אותה.

אנדרטת חטיבת "אגרוף ורומח"- כביש קטע 13

בצמוד לתוואי דרך מס' 6, על כביש 444 בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים, עמדה אנדרטת חטיבת "אגרוף ורומח", שכונתה גם חטיבה 27 והייתה חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה בצה"ל. בשנת 2018 במסגרת העבודות המקדימות להכנת השטח לביצוע פרוייקט בניית מחלף גבעת כ"ח וכביש 46 אשר יחבר את כביש 6 עם צמת הטייסים הועתקה האנדרטה למיקום חדש בכביש 465, כ- 500 מטר מזרחית לצומת גבעת כ"ח (כביש 444), המצוי במרחק של פחות מק"מ מן המיקום המקורי.

רכיבי אתר ההנצחה והפסלים הועתקו והוצבו במקומם החדש: טנק AMX-13 ושני זחל"מים שנפגעו בקרב עם המצרים מערבית לרפידים במלחמת ששת הימים הוצבו על במות בטון מוגבהות שנבנו במיוחד. לוח זיכרון חדש משיש, שעליו חקוקים שמות 147 נופלי החטיבה, הוצב בקיר האנדרטה.

האנדרטה החדשה, אשר נבנתה בסטנדרטים גבוהים, היא בעלת נגישות מרבית לנכים. שטח האנדרטה כולל כ- 40 מקומות חנייה, במה רחבה לקיום טקסים, פינת מנוחה וריענון למגיעים לאתר, תאורה ושבילים מרוצפים ונגישים. העבודות נוהלו ובוצעו ע"י חברת דרך ארץ.

צילום: קובי קרני

מבנה קבורה (מאוזוליאום) רומי ליד כביש 444

כחלק מהתיאום עם רשות הטבע והגנים במסגרת עבודות על כביש 444 ליד אלעד, לקחה על עצמה החברה את שיקומו של מאוזוליאום רומי מאמצע המאה ה-3. מבנה זה הוא היחיד ממערב לירדן ששרד בשלמותו מהתקופה הרומית. הוא השתמר מפני ששימש משך תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שהוקדש לנביא יחיא, הוא יוחנן המטביל.

המאוזוליאום בנוי בצורת חדר רבוע ובו שרידי סרקופגים שנועדו ככל הנראה לקבורת בני זוג.תקרתו עשויה לוחות אבני גזית הנישאים על ידי שתי קשתות וקירותיו העבים וחלונותיו הקטנים משמרים טמפרטורה קבועה. חזית המבנה בנויה משער רחב המחולק לשלוש כניסות על ידי שני עמודים קורינתיים. חדר נוסף שוכן בצידו הדרומי של המבנה ובו קולומבריום המכיל שישים גומחות ליונים.בתקופה המוסלמית פונו חלקיהם העליונים של הסרקופגים, ובקיר הדרומי של חדר הקבורה נקבעה מחראב, הגומחה המעידה על כיוון התפילה למוסלמים. בסביבת המאוזוליאום מספר קברים ובורות מים.

 

עם תחילת העבודות עליו המבנה סבל מהיחלשות ומסדקים ונדרשו עבודות כדי לשמר אותו. חברת חוצה ישראל ביצעה עבודות שימור מדוקדקות על פי הנחיית יועץ שימור שכללו מילוי של המרווחים בין האבנים וחיזוק של הפתחים עם מסגרות עץ וקורות פלדה. האתר הושאר נגיש למבקרים למרות קרבתו לאזור העבודות והוא נמצא סמוך לתוואי שביל ישראל שגם הוא הושאר פנוי למעבר חופשי של מטיילי השביל.צילום: חוצה ישראל